Question: It’s forbidden to have non-Jews do work for us on Shabbos, because amirah l’nachri shvus (telling or a gentile do a forbidden act on Shabbos on behalf of a Jew, or even having them do it of their own initiative, is forbidden by rabbinic decree). How is it that many shuls have non-Jews doing work for them on Shabbos? Are they doing the wrong thing, or are there things that may be done by non-Jews?
Answer: It’s permissible for a non-Jew to perform tasks on our behalf that we are permitted to do ourselves on Shabbos.
Even tasks that are forbidden to us may be done by a non-Jew for a shul as long as it’s forbidden only mi’derabanan (by Rabbinical decree); this is because they are doing it l’tzorech (for the sake of a) mitzvah or l’tzorech rabim (for the benefit of the community).
However, they may not do work that is forbidden mi’d’oraisa (by Biblical command).They may therefore not mop the floor, since it may be an issur (prohibition) d’oraisa, nor should they cut plastic tablecloths on Shabbos.
There is room for permitting a non-Jew to wash the public bathroom in the shul on Shabbos, since bathrooms host many germs that may be contagious, and lead to illnesses or infections, G-d forbid; it is also not kavod habriyos (human dignity) to have people use a bathroom that is not clean.
Non-Jewish waiters in a hotel or at a sheva brachos celebration may perform tasks that are forbidden mi’drabbanan, if there is a necessity.
מ"מ
שבות דשבות לצורך מצוה - שו״ע או״ח סש״ז ס״ה. שו״ע אדה״ז שם סי״ב. ושם: אפי׳ לצורך גדול אע״פ של״ש שם הפסד (ע״פ ל׳ הרמב״ם שבת פ״ו
ה״ט: לצורך הרבה. וראה שו״ת הרש״ל סמ״ו - הובא במג״א סרס״א סק״ו
ולצורך רבים - פמ״ג סש״ו בא״א סקי״ב.
בנוגע לשטיפת הרצפה - הנה, ב׳ ענינים בזה: משום גזירת אשוויי גומות (ואף במרוצפים, וגם כשכל בתי העיר מרוצפים. וראה קצוה״ש סקמ״ו בבדה״ש סקנ״ט. ולהעיר, שי״א שבמקום לכלוך גדול ל״ש לומר הסברא שהדחה אי״ב צורך כ״כ ככיבוד). וגם י״ב משום איסור סחיטה וכיבוסץ. ראה עד״ז במשנ״ב סקי״ז.
והנה, בפשטות, במגב (מא״פ) ה״ה כספוג שי״ב בית אחיזה (שו״ע סש״כ סי״ז. אדה״ז סכ״ג). אבל אינו, כיון שמכוון לסחוט ממש. (אבל ראה תהל״ד שם סוסקי״ח). וראה שו״ע אדה״ז סשל״ה ס״א - במקום פס״ר. ולא זו בלבד, אלא שאוחז בידים בספוג וסוחטו.
ולכאו׳ ההיתר מבואר בד׳ הט״ז סרע״ו סק״ה, בנר שמדלקת השפחה להדיח לאורה, שההדלקה אינה בשביל הישראל (עיי״ש בשו״ע אדה״ז סי״ב ובקו״א לשם סק״ד). ולכאו׳ ה״ה הכא, שהמלאכה, הסחיטה, לא נעשית בשביל ישראל. אבל יש לחלק, דהתם אומר לו רק להדיח כלים שאי״ב שם מלאכה, וההדחה אינה נעשית אח״כ ע״י מלאכה, משא״כ כאן שאומר לגוי לעשות דבר שיתכן ויעשה גוף השליחות ע״י מלאכה.
אלא שבשו״ת אהלי יעקב למהריק״ש, וכ״ה גם בהגהותיו לסשל״ז ס״ג (והביאו הברכ״י שם סק״ב. כה״ח סקכ״א. ועוד) כ׳ להדיא להתיר בכה״ג, כיון שסחיטת הסמרטוט ע״י הגוי אדעתא דנפשי׳ קעביד.
אולם, המעיין בפנים ישר תחזינה עינימו שכתב בל׳ הזה: נ״ל ללמד עליהם זכות כיון דדשו בי׳ רבים. ומסיים עלה: דמוטב להניח בזה את הנשים להיות שוגגות ולא מזידות כי לא ישמעו לנו להניח הבית מטונף, עכ״ד. אלמא דלאו דינא ממש קאמר כ״א בתור לימוד זכות. וראה גם בשו״ת מהרי״ף (להגר״י פראגי מאלכסנדריא שבמצרים) סצ״ז, שהתיר ע״י גוי באופן שהמקום מלוכלך ומתקבצים עבדי ה׳ לעסוק בתורה וכו׳ משום שבות דשבות לצורך מצוה. אבל מדגיש שם שלא ינגב הגוי הקרקע במטלית משום דהוי מלאכה גמורה. הרי לך שגם הוא לא קיבל לסברא הנז׳. ויתכן דס״ל כחילוק הנ״ל. וראה שו״ת משנ״ה ח״ח סל״ד. ולא העיר מכהנ״ל.
ולהעיר שכמ״פ לא סגי בלא״ה, שכמעט שאא״פ שיעשה הגוי באופן המותר, במקום גדול ורחב ידים, והרבה לכלוך וכו׳. וד״ז שייך גם להשקו״ט בההשתמשות במעלית ע״י גוי בענין שקשה עליו לעשות באופן המותר - ראה מש״כ במ״מ וציונים להלכה היומית אות תמב.
וגם כאן שייך החשש דילמא אתי לאסרוכי, וע״ד ד׳ הרדב״ז (הובאו במג״א סרע״ו סק״ט ואדה״ז שם ס״ט) שאין להורות היתר בענין זה לעמי הארץ שלא יתרגלו וידמו דבר לדבר ויקילו יותר. ויש לחלק. וראה עד״ז שו״ת מנח״י ח״ד סכ״ה. ואכ״מ. [ולהעיר גם ממש״כ בראשון לציון (לבעל אוה״ח) יו״ד סרמ״ב ס״י שבכגון דא שנתמעטו הדעות אין להקל. והארכנו בדבריו (והבאנו דוגמאות עד״ז) - בתשו׳ שכתבנו בענין ההמצאה הנק׳ כשר סוויטש, ונדפסה במ״מ וציונים להלכה היומית אות רפח].
אמנם, במקום כבוד הבריות או היזק רבים, חזי לאצטרופי להקל. וראה גם במקו״ח סרע״ו ס״ב.